גלעד דיגיטלי: הפרויקט להנצחת רופאי השואה באוניברסיטת בן גוריון

14 ערכי ויקיפדיה חדשים על רופאים בתקופת השואה נוספו אשתקד במסגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון. זאת, במטרה להרחיב ולהפיץ את הידע החסר על רופאים אלה על גבי הפלטפורמה הדיגיטלית הנפוצה ויקיפדיה.

תלמידי שנה שנייה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון שבנגב עסקו בכתיבת ערכי ויקיפדיה אודות רופאים בתקופת השואה, ביניהם רופאים יהודים שנספו, רופאים חסידי אומות העולם שסייעו ליהודים בתקופת השואה וכן רופאים גרמנים שהשתתפו במכונת הרצח.

לדברי רכז הקורס, ד"ר מתי פוקס ממרכז יעקובוביץ לאתיקה רפואית יהודית בבית הספר לרפואה בנגב, המטלה נועדה לסייע לתלמידים לרכישת כלי לפעלתנות סטודנטיאלית ואלטרואיזם אינטלקטואלי תוך כדי הגדלת הידע בנושא והפיכתו לנגיש וזמין.

עם השלמת הפרויקט, בהנחיה נוספת של ד"ר גל בן אריה, נוספו לויקיפדיה 14 ערכים חדשים בשפה העברית, חמישה מהם חדשים לחלוטין, ארבעה תורגמו מאנגלית ומגרמנית ולשישה מתוכם התווסף מידע.

עומרי כספי, שלומד כעת בשנה שלישית בבית הספר לרפואה, סיפר לדוקטורס אונלי כי במהלך הקורס הקצה ד"ר פוקס לתלמידים שמות של רופאים שפעלו בתקופת מלחמת העולם השנייה. 25 מתלמידי הכיתה התנדבו לכתוב את הערכים על הרופאים הללו ונעזרו בעדויות שאספו במאגרי מידע.

רפואה בְּבָבוּאַת השואה

כמה מהערכים הם על רופאים יהודים שפעלו בתקופת השואה באירופה ואחרים עוסקים ברופאים גרמנים או יפנים. כספי עצמו השלים מידע בערך שעוסק בניסויים בבני אדם על ידי הנאצים. הוא התמקד בעיקור כפוי באמצעות קרני רנטגן שביצע ד"ר הורסט שומאן מלשכת הפיהרר באושוויץ. את הניסויים ביצע ד"ר שומאן בין השנים 1942 ל-1944. ניסויים אלה, שנעשו ברמות קרינה גבוהות, גרמו למותם של רבים.

"חיפשתי עדויות מוקלטות, באתר של אושוויץ ובמאגרי מידע של עדויות כמו אתר יד ושם ואתרים אמריקאיים", מספר כספי. לדבריו, במסגרת הקורס קיבל מידע רב על מעמדו של הרופא בתקופת המלחמה, הן כמטפל והן בהקשר של ניסויים, וכן קיבל כלים לחיפוש וכתיבת מידע.

"המטלה גרמה לי להבין את הצד האתי והמשמעות האמיתית של הכוח שיש לנו כרופאים. את הסכנה שקיימת בשימוש לא ראוי מצד אחד ומהצד השני, דווקא הכוח והעוצמה לעזור לאנשים. כמה מהרופאים היו מנהיגי קהילות והם השתמשו בכוחם כרופאים על מנת לסייע לאחרים, לא רק במשמעות המיידית של עולם החולי והטיפול הרפואי אלא גם לעזור לקהילה לשרוד".

בתיאור הקורס "רפואה בְּבָבוּאַת השואה", קורס חובה לסטודנטים בשנה ב' ללימודי הרפואה, נכתב כי "המידע הביוגרפי הקיים כיום ברשת האינטרנט בשפה העברית אודות הרופאים שעסקו ברפואה בימי מלחמת העולם השנייה מוגבל. בעבודתנו אנו מתייחסים לרופאים גרמנים שפשעו ולרופאים יהודים שהיו אסירים וקורבנות, וכן לרופאים שלחמו בפרטיזנים ובצבאות בעלות הברית, ולעומתם לרופאים חסידי אומות עולם, ולהבדיל לרופאים שעמדו מנגד".

לפרויקט מספר מטרות: הראשונה היא הנגשת מידע ביוגרפי אודות הרופאים באופן דיגיטלי מותאם לדור הקוראים ובעברית, וכך להוות עבור רופאים יהודים וחסידי אומות העולם גלעד וירטואלי לפועלם מעורר ההשראה, ומנגד להזכיר לדיראון עולם את פשעיהם של הרופאים הנאצים.

מטרה נוספת היא לתרום לעיצוב זהותם המקצועית של הרופאים לעתיד מתוך תודעה היסטורית לחוסן מוסרי וזאת בעזרת התעמקות על ידי המחקר בדילמות והחלטות שניצבו בפני אותם רופאים והדרכים האצילות שאלו בחרו, לעומת החלטות נפשעות שאחרים קיבלו. לבסוף, הפרויקט אפשר לסטודנטים בעלי כישורים אקדמיים רבים להכיר מקרוב את המיזם החינוכי החברתי הגדול בעולם, ויקיפדיה, מתוך תקווה שימשיכו לתרום בכתיבה ועריכה של מידע רב שעדין חסר בויקיפדיה בנושאי רפואה ובכלל.

מאות כניסות לערכים החדשים

בין השאר עלו לויקיפדיה במסגרת הקורס ערכים על מריה מאדי, רופאה הונגריה-אמריקאית, חסידת אומות העולם; ברוניסלבה ברנדלה פייגין, רופאה ומיקרוביולוגית יהודיה פולניה, ששימשה כראש המכון הבקטריולוגי בגטו ורשה ונמנתה עם סגל בית הספר לרפואה בגטו, שבו נרצחה במהלך השואה.

ערך נוסף הוא של פרופ' יעקב שוורצמן, רופא יהודי אוקראיני, מומחה בקרדיולוגיה, שנרצח על ידי הנאצים יחד עם 72 אנשי צוות המכון ללימודי רפואה גבוהה בסטברופול ובני משפחותיהם ב-20 בספטמבר 1942. ערך נוסף בויקיפדיה הוקדש לאלברכט טיטצה, רופא פנימאי גרמני מברסלאו, חסיד אומות העולם, שמחא בפומבי כנגד המפלגה הנאצית והסתיר יהודים ומתנגדי משטר. ערכי הויקיפדיה החדשים הללו ביחד עם אלה שהורחבו בויקיפדיה זכו למאות כניסות מדי חודש מאז שעלו לרשת.